האם זכרון דברים הינו מסמך מחייב ותקף?
לא פעם עורכי דין נשאלים ע"י לקוחותיהם שאלה זו, וזאת באחד משני מקרים:
האחד, כאשר השואל מתכנן להפר זכרון דברים, והוא רוצה לדעת, עד כמה העניין בעייתי.
השני, כאשר השואל מבקש לוודא שזכרון הדברים, אשר עליו חתם, לא יופר ע"י הצד שכנגד.
הערה מקדימה: ישנם תחומים (כמו, למשל, תחום מכירת מכוניות), בהם המסמך היחיד הנחתם מכונה "זכרון דברים", ואילו ישנם תחומים (כמו מכר של דירה), בהם גם כשנחתם זכרון דברים, נחתם אחריו גם חוזה (אגב, חוזה והסכם הם שני מילים נרדפות).
תשובה:
בעקרון, זכרון דברים הינו מסמך משפטי תקף ומחייב. אלא, שכדי שזכרון דברים יהיה קשה להפרה, עליו להכיל הסכמות לגבי מירב התנאים, לפחות המהותיים שבהם. דהיינו, מזכרון דברים למרות היותו, כאמור, תקף ומחייב, ניתן בפועל לסגת ממנו, מבלי שהנסיגה/"חרטה" יחשבו להפרת חוזה/זכרון דברים, וזאת כאשר תנאים מהותיים לא סוכמו ולא מופיעים בזכרון הדברים.
לכן, זכרון דברים טוב הינו מסמך המכיל הסכמות בתנאים המהותיים, ואז ניתן יהיה לומר שזכרון הדברים לא רק שהינו תקף ומחייב, אלא גם נסיגה ממנו עלולה להוות הפרת הסכם.
אין האמור לעיל מהווה ייעוץ משפטי ואין הוא אמור לשמש תחליף לייעוץ /טיפול משפטי, אשר אמור להתקבל מעורך דין.
